מעיין היא בוגרת חברת הנוער שסיימה לפני שנתיים את התחנכותה בחברת הנוער. לאחר שנת שירות בנוער העובד והלומד בה היתה מדריכה בשכונת נורדאו בנתניה היא התגייסה וברגעים אלה היא עוברת קורס מפקדות של איסוף קרבי. בחורה שקטה וצנועה אשר מעידה על עצמה כי במשך זמן רב חששה לדבר בשיחות בקבוצה. צניעותה מכסה על עוצמה מנהיגותית שאפילו היא לא ממש מודעת אליה, אך סיפורה מוכיח כי היא מסוגלת לסחוף אחריה קבוצה שלמה.

נתחיל בהתחלה.

לפני חמש שנים הגיעה מעיין ל'חברת הנוער למנהיגות ולעשייה חברתית' במצפה רמון. היא היתה נערה צעירה בכיתה י' מעפולה אשר חיפשה בכלל פנימייה לאומנויות: "חיפשתי באינטרנט פנימייה ובטעות הגעתי לדף של חברת הנוער. חיפשתי משהו קצת שונה, יותר משמעותי, לקחת אחריות על החיים שלי, משהו יותר מעניין". יאיר טלמור, מדריך כבר חמש שנים בחברת הנוער, מסביר: "חברת הנוער היא פנימייה למנהיגות. מגיעים לכאן בני נוער מתוך בחירה אישית. בדרך כלל כי הם רוצים לעשות שינוי כלשהו. בעולם או בעצמם, אבל לא יודעים איך, או שהם פשוט עוד לא מכירים את העוצמה שיש בהם, מעיין הייתה בדיוק מה שחיפשנו".

"בהתחלה התלבטתי בגלל המרחק, זה היה נורא מפחיד המרחק מהמשפחה כי משפחה זה דבר שנורא חשוב לי" נזכרת מעיין "בהתחלה באמת היה קשה אבל בסופו של דבר זה היה אתגר טוב ואני שמחה שבחרתי לבוא לחברת הנוער". הקושי הוא כמובן לא רק במרחק. בחברת הנוער יש מגוון של חניכים מכל קשת האוכלוסיה: מעדות שונות, ערים שונות, מצבים סוציואקונומים שונים וכו'. וגם כאן להיות חצי אתיופית וחצי תימניה זה לא הדבר הכי פשוט. "הפריע לי לשמוע כל מיני מילים כמו שחורה" אומרת מעיין "אבל עם הזמן הבנתי שזה לא נורא, הבנתי שזה לא במטרה להעליב. בהתחלה גם התביישתי ללכת עם השיער שלי, עם האפרו, אף אחד לא הולך ככה ולא היו רגילים לראות כזה שיער. אני זוכרת שממש נתנו לי בטחון ועודדו אותי ללכת עם השיער שלי, ומאז אני הולכת בצורה הרבה יותר טבעית, הרגשתי בנוח עם זה, שזה מיוחד, שזה בכלל לא דבר רע, משהו שבלי הפנימיה כנראה לא הייתי מגלה".