דבר ההורים באירוע סוף שנה 2016/ אילנה גנץ
רציתי דווקא לשתף אתכם עם ההתחלה, אדם יקר, הציע לנו ממש באקראי, את הפנימייה.
הרעיון נראה רחוק, גם במיקום וגם במחשבה.
השארנו אותו במגירה.
יום אחד, ממש במקרה, דיברתי עם עידן על הנושא והתקשרנו, ענתה לנו מדריכה בשם מור. כשביקשנו לשמוע על הפנימייה, היא רצתה דווקא להתחיל בתנאים שמציבה הפנימייה, ואם מתאים נמשיך.
1. התנדבות שבועית במשך כל השנה לקהילה.
2. הילדים יוצאים להרבה טיולים, כשהם מכינים את נושא הטיול והפעילויות בעצמם.
3. מתעוררים בבוקר לבד ובלילה כנ"ל.
4. הילדים צריכים להשתתף בתורנויות, ובפעילויות והם מהווים חלק בלתי נפרד מהאוטונומיה של הפנימייה.
משהו קסם לי בשיחה, משהו אמיתי, משהו שנראה לא סתם מקלט לילדים, זוהי ממש קהילה שלילדים יש חשיבות גדולה בה, והם, הם יוצרים את האופי והדינמיקה במקום.
החלטנו לנסוע ממקום של סקרנות, לא חשבתי שאשלח את עידן למקום כזה רחוק, מי ידאג לו? מי יעיר אותו בבוקר?
מי יכבס לו? מי יודע מה יתנו לו לאכול שם...
נסענו למצפה רמון, שחוץ מהמכתש לא ידעתי עליה כלום.
הגענו למקום, שקט ורגוע, שהיעלים קיבלו את פנינו ראשונים. חיפשנו את הגדר והשומר שיפתח לנו את השער, כלום...
במקום זה, קיבלה אותנו כרמל והראתה לנו את הבניין
מסתבר שהחברה נמצאים בתוך יישוב, שהם חלק ממנו, הם יכולים לצאת, לטייל ביישוב מתי שבא להם.
הילדים היו מאירי פנים, וקיבלו אותנו בחיוך כמו בבית. משוחררים, ויחפים, לא הרגשנו כלל זרים.
זהו, מאז השאר היסטוריה.
אהבנו את המקום, האווירה, הכל השתלב עם היופי המדברי.
הבנתי שזה המקום של עידן שלי, שם יפרח, יתמנף, יכיר את עצמו ויתן מעצמו.
עידן נכנס לפנימייה, ואיתו נכנסו הרבה דברים חדשים, מאתגרים, רב גוניים, בכל פעם שחזר הביתה הבחנו בעוד משהו חדש.
העיסוק בלהיות חלק מהצוות שמתפעל את המקום, אתגר אותו מאוד לעשייה, ופעילות.
הבגרות שצמחה, ההכרה בעצמו, בדברים החיוביים שבו, וגם הקבלה בקשיים שנמצאים בו!
אז קודם כל אני רוצה להודות לכם החניכים הבוגרים שלנו, לא כל אחד מתחבר למקום הזה.
הייחודיות שבכם, חיברה אתכם למקום מסוג זה.
למדריכים הקשובים, עם הרבה נסיון וחוכמת חיים, והיצירתיות.
עמלתם הרבה, גם מאחורי הקלעים, לכל הצרכים שלהם, ולא הסתפקתם רק בהתאקלמות.
לא נתתם להם לדרוך במקום, אלא דרשתם עוד ועוד. מתוך אמונה שהם מסוגלים, האמנתם ביכולתם.
נתתם להם המון מרחב. החניכים ידעו להחזיר לכם זאת מתוך כבוד והערכה, הם גם האמינו בכם.
ולכם חניכים יקרים, אנו מאחלים הרבה הצלחה בהמשך, עופו - חתכו את השמיים, ותגלו כמה אתם מוכשרים.
אל תחששו להיות מי שאתם, ליזום, ליצור ולאתגר, יש לכם את כל הכלים הדרושים לכך.
כולנו מאמינים בכם
אוהבים, בהצלחה בהמשך!
